ברגע הזה מצאתי את עצמי שוב לבד,
והפעם בתחושה ברורה שאני צריך להקדיש זמן להבין מה אני מחפש באמת.
זה היה הרגע שבו יצאתי למסע של דייטים, מסע שבו לא רק חיפשתי אהבה
גם הבנתי הרבה על עצמי.
הדייטים האלו לימדו אותי משהו חשוב: אהבה אינה כמו בסרטים.
היא לא תמיד באה עם פרפרים בבטן או רגעים קסומים.
לפעמים מדובר בפגישות ארוכות ומורכבות, ולפעמים מדובר ברגעים של שקט בין שני אנשים שלא תמיד יודעים איך לשבור את הקרח.
ניסיתי לאזור אומץ. איך אומרים דבר כזה? איך בוחרים את המילים המדויקות?
איך אני עומד לשנות את החיים שלי? את החיים שלה?
כל החיים שלי היא הייתה שם. נוכחת. מחבקת. אוהבת. בלי שאלות, בלי היסוסים. גם כשהתרסקתי, גם כשהתפרקתי, גם כשהייתי הכי פגיע היא תמיד ידעה איך לאסוף אותי.
אז למה עכשיו? למה דווקא עכשיו,
כשהכי הייתי צריך אותה, היא נעלמה?
יום כיפור אמור להיות יום של מחילה, של התבוננות פנימית. יום של עמידה חשופה מול האמת. אולי זו הסיבה שזה קרה דווקא ביום הזה.
למדתי תואר ראשון בכלכלה והמשכתי ללימודי תואר שני במנהל עסקים ואחרי כמה שנים החלטתי ללמוד הום סטיילינג. האהבה שלי הובילה אותי לפתוח את העסק שלי וללוות אנשים, עסקים וחברות ביצירת נוכחות מדויקת בדיגיטל ולספר את הסיפור שלהם.
